שומר אבידה

שאלות ותשובות לכל נושא שתבחר

לעניין מוצא אבדה, ראה במסכת בבא קמא דף נ"ו ע"א ובמסכת בבא מציעא דף כ"ט שם מובא דעתו של רב יוסף לפיה שומר אבדה דינו כדין "שומר שכר" ולפיכך, יהיה חייב בגניבה ואבדה. כך גם פסק הרמב"ם בפרק י"ג מהלכות גזלה ואבדה הל' י', וכן פסק בשו"ע חו"מ רס"ז סעיף ט"ז. הטעם לכך הוא היות ושומר אבדה עוסק במצוות השבת אבדה, וממילא פטור מליתן צדקה לעני, מדין "עוסק במצווה פטור מהמצווה", לפיכך, רואים את ההיתכנות לחיסכון כספי מחמת השמירה כקבלת שכר (ובלשון הגמרא: "פרוטה דרב יוסף"). והנה, ראה רמב"ם הלכות שכירות, פרק א' הלכה ב', וכן שו"ע חלק חו"מ סימן רצ"א סעיף א' דפסקו, לגבי שומר חינם, דפטור מגניבה ואבדה מהסיבה שאינו מקבל שכר. מן הסתם, מקיים שומר חינם מצוות גמילות חסדים בשמירתו, כמסייע לבעלים לשמור על ממונם בשעת לחץ ודחק. וראה רמב"ם "ספר המצוות", עשה ח': "והלכת בדרכיו ועשה ר"ו: "ואהבת לרעך כמוך" ממנו עולה במפורש כי מצוות גמילות חסדים נחשבת כ-"מצווה" לכל דבר ועניין, ואם כן אף ברי כי בשעת עיסוקו כחסד, פטור מלמלא מצווה אחרת, מדין "עוסק במצווה פטור מהמצווה", ובכלל זה יהיה פטור ממצות נתינת פרוטה לעני כצדקה, דלא גרע משומר אבידה. כלומר, ההיתכנות לחיסכון כספי מחמת השמירה איננה כקבלת שכר, ומשכך דינו כ"שומר חינם". לעניין הפטור של "עוסק במצוה פטור במצווה" גם במצווה שכל עניינה חסד ראה למשל: שו"ע חלק יורה דעה סימן שמ"א סעיף ו', שפסק המשמר את המת, אפילו שאינו מתו, פטור מקריאת שמע ומכל מצוות האמורות בתורה…"
וקשה, מאי שנא: בין: "שומר אבדה" דאמרינן לגביו דהוא כשומר שכר, וחייב בגניבה ואבדה, מכיוון שיש לו רווח בשמירתו לפי שפטור מליתן צדקה לעני. לבין: "שומר חינם", דדינו שונה משומר שכר, וחייב בגניבה ואבדה, זאת למרות, שבדומה לשומר אבדה, גם לו יש רווח בשמירתו בכך שפטור מליתן צדקה לעני.
1. משתתפים רבים אמרו, שומר חינם מקבל על עצמו את השמירה "מרצונו" וברור שאין רצונו להשתעבד שיעבוד גמור כשומר שכר בשביל הנאה פחותה זו של "פרוטה דרב יוסף", ואנו סהדי שכך הוא, ולא דמי לשומר אבדה שאינו תלוי בדעתו כלל. ולמעשה זוהי תשובת הריטב"א בב"מ פ"ב ע"א: "ויש לומר דגבי שומר כיון דמיד בעלים בא לו וכל עיקרו לא נחת אלא לשמירה דעלמא וקבלו סתם, אנן סהדי דלא נחת אלא להיות שומר חנם, ואף על פי שלא פירש כמי שפירש דמי, אבל באבדה שבאה לו שלא לדעת הבעלים, ולא באה לו משום שמירה אלא משום מצוה, וכן במלוה על המשכון שלא בא לו אלא משום מצוה, אני אומר דדעתו להיות שומר שכר בפרוטה דרב יוסף." 2. ע"פ הריטב"א שם שתירץ תרוץ נוסף: מה דשומר אבידה נחשב כשומר שכר משום "פרוטה דרב יוסף" באמת אינו מדין תורה ממש, אלא "תנאי בית דין" לשוותו להיות שומר שכר. 3. נאמר כאן ע"י משתתפים (ולכאורה הם דברי הנתיבות ס' ע"ב ס"ק י"ט), דמצווה כזו שאינו מחויבת ממש על האדם ישירות כלהיות גבאי צדקה, אין בה דין עוסק במצווה פטור מהמצווה, משכך נאמר כן גם גבי מצוות חסד "בעלמא" כשומר חינם בשעת לחץ ודחק, מכיוון ואין עליו חיוב גמור לעשות זאת (דאינו מוטל דווקא עליו, והלא חזינן דגם יכול לבקש שכר על זה, אם כן אינו חיוב גמור) אשר על כן, אין כאן דין "עוסק במצווה פטור מהמצווה", וממילא לא שייך כאן דין "פרוטה דרב יוסף". 4. כל שומר חינם עצם זה שיכול היה לדרוש שכר בשמירתו ולא דרשו, מראה בעליל שאינו רוצה כלל לקבל שכר על שמירתו, אדרבה רוצה להיות כפחות שבשומרים – "שומר חינם", ולא להשתעבד יותר, ולדידיה אין ב"פרוטה דרב יוסף" משמעות קבלת שכר כלל וכלל. לא כן שומר אבידה דמה לנו לדעתו, הלא משועבד בעל כרוחו לשמור "השב תשיבם" ו"לא תוכל להתעלם", ומשכך היות ובמציאות "רווח כל שהו" יש לו בשמירה זו, על אף ששכר פחות הוא "פרוטה דרב יוסף", סגי בהכי להיחשב כשומר שכר. 5. תשובה שנאמרה ע"י המשתתפים בפנמה: הן מבואר בקמאי שרק בזמן ש"עסוק" בפועל בטיפול האבידה וכדו' רק אז נפטר מדין "עוסק במצווה פטור מהמצווה, מלתת צדקה לעני (ובפרט לדעת התוס' דרק באי אפשר לקיים שניהם). הגמ' אומרת "פרוטה דרב יוסף לא שכיח" כלומר ההיתכנות שלה מאוד נדירה (וזהו בעצם טעמו של רבה החולק), ולמרות כן סובר רבי יוסף דדי בהכי להחשיבו כשומר שכר. אכן כל זה בשומר אבידה, שמשך היותו שומר אבידה – על פי רוב – זמן ארוך הוא, ואין ידוע בדרך כלל מתי יבוא לסיומו. אם כן אפשרויות ההתכנות לחסכון "פרוטה דרב יוסף" בשומר אבידה יותר מסתברות (אף כי גם הם לא כל כך שכיחות). לא כן שומר חינם, אף אם נאמר שגם הוא לעיתים טרוד ועסוק בחפץ השמור, מ"מ דבר זה נדיר אצלו שבעתיים! ובפרט שיש פוסקים שאומרים שלא מוטל על השומרים הטיפול בצרכי החפץ (כניעור כסות וכדו'). אם כן בכזה "לא שכיחא" קיצוני ונדיר, כו"ע מודו דלא אמרינן "פרוטה דרב יוסף", ולכן דינו שומר חינם. 6. התורה בדיני שומרים ירדה לעומק דעתם של בני אדם מה ראוי ונכון בחוזה שבין איש לרעהו במשפטי השומרים, ונאמרו בדיוק ומכוון לרצונם הסתמי של רוב הבריות. ואכן בידם של האנשים לשנות את משפטי התורה אלו של שומרים, כדברי הגמ' "מתנה שומר שכר להיות כשומר חינם" וגם ההיפך. והכל הולך ע"פ החוזה שאמרו במפורש (ואם לא, אז הולך ע"פ קביעת התורה מה ראוי ומקובל בהסכם הסתמי). ויתכן שזהו עומק דברי הריטב"א דלעיל, שקיים אנן סהדי שבהסכם שבין אנשים לגבי השמירה, לא היו מסכימים לשמירה מעולה על לא כלום, למרות שחוסכים אי אלו פרוטות כתוצאה מאי נתינת צדקה, בשונה משומר אבידה שאין כאן כלל הסכם שמירה אלא חיוב תורה בעל כורחו, ומכיון ש"משהו רווח" יש, ממילא הוי שומר שכר בעל כרחו (אם כי סוף דברי הריטב"א לגבי רצונו של שומר אבידה, משמע שגם באבידה ירדה תורה לסוף כוונת האנשים, וכביכול מסכימים להשתעבד כשומר שכר, בגלל פרוטה דרב יוסף זו).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הצטרף גם אתה לדיון

גם אתה רוצה להיות פעיל בקהילה שלנו?

לענות על שאלות להציף סוגיות ודיונים?