בשו"ת עונג יו"ט (סימן ד') לעניין דין "ביטול ברוב" פוסק כי ציצית העשויה מחוטי ציצית הטוויים שלא לשמה, שהתערבו ברוב חוטי ציצית הטוויים לשמה, פסולה, ולא אומרים מכוח דין "ביטול ברוב" כי יש להחשיב את חוטי הציצית, שנטוו שלא לשמה, כאילו נטוו לשמה.
וייסד העונג יו"ט ככל בדין "ביטול ברוב" וז"ל: "דמשום שנתבטל לא ישיג מעלת המבטל, ודי לנו שמועיל ביטול להסיר חסרון המתבטל ולא להשיג מעלת המבטל". היינו שבכח הדין של "ביטול ברוב" רק להפקיע חלות או איסור מהמיעוט, אבל אין בכוחו להחיל דינים על המיעוט. ולכן במקרה של הציצית אף שנתבטל ברוב, עדיין לא ניתן להחשיבם כאילו נטוו לשמה.
והנה בגמרא במסכת סוכה (ט' ע"ב) מבואר כי ניתן להכשיר סוכה המסוככת ב"סכך כשר" פחות משיעור של "צילתה מרובה מחמתה", באמצעות הוספת מעט סכך פסול, כענפי אילן מחובר, באופן שלא ניכר מהו הסכך התלוש ומהו המחובר, ויועיל מדין "ביטול ברוב" להשלים לכדי שיעור של "צילתה מרובה מחמתה". וכן נפסק להלכה בטור ובשו"ע (או"ח סי' תרכו ס"א).
וברור הדבר, שסכך פסול אינו "חלות פסול", שנצרך להסיר ממנו את דין הפסול, אלא אין בו את תנאי הכשר הסכך הנדרש לסוכה "פסולת גורן ויקב" (כלומר אין לו את "מעלת סכך הכשר"). הרי לן סוגיא ערוכה שאף נפסקה בטור ושו"ע, דאמרינן ביטול ברוב באופן שהמיעוט המתבטל משיג את מעלת המבטל.
וקשה מהו החילוק:
בין: מיעוט חוטי ציצית, הטוויים לא לשמה, שהתערבו ברוב חוטי ציצית, הטווים לשמה, שפוסק העונג יו"ט כי מיעוט החוטים אינם מקבלים, ע"י דין "ביטול ברוב", את מעלת רוב החוטים, הטווים לשמה, ולא חשבינן כאילו נטוו לשמה.
לבין: מיעוט סכך פסול, המעורב עם רוב סכך כשר "פסולת גורן ויקב", שנפסק להלכה כי מיעוט הסכך הפסול מקבל, על ידי דין "ביטול ברוב", את מעלת רוב הסכך הכשר, ונחשב כאילו כל הסכך דינו כסכך של "פסולת גורן ויקב".