וקשה מהו החילוק:
בין: המדליק אש מול הכותל, ונפל הכותל, ויכול למנוע ההיזק, ופשע ולא מנע, שחייב בנזקי האש מהטעם של "אשו משום ממונו".
לבין: הזורק חץ, ופשע כשהסיר את התריס במו ידיו, דפטור מנזקי החץ מהטעם של "כלו לו חציו" ואין מחייבים את הזורק גם מדין "ממונו".
וקשה מהו החילוק:
בין: דינים מדאורייתא כגון פסול מחובר בגט וחיוב כתיבת גט שלא לשמה, שכתבו התוס' שמעכבים אף בדיעבד, משום שאין חילוק בין לכתחילה לדיעבד.
לבין: שאר דינים מדאורייתא כדוגמת התרת נדר בפני חבירו, עדים בעמידה ודיינים בישיבה, ועריפת העגלה בנחל איתן שאינם מעכבים בדיעבד.
וקשה מהו החילוק:
בין: תקיעות חצוצרות של תעניות, שבהן פסק הרז"ה כי המודר הנאה מחברו, אינו יכול לצאת בתקיעותיו ולא אמרינן דמצוות לאו ליהנות נתנו. ולדברי הר"ן גם בתקיעות דרבנן בר"ה אינו יכול להוציאו.
לבין: נטילת לולב של ע"ז – האסור בהנאה – ביום שני של סוכות, שסובר הרז"ה דאמרינן בהם "מצוות לאו ליהנות נתנו" ויכול לצאת בה ידי חובתו. וכן מבואר לגבי שמן שריפה בחנוכה בדברי הירושלמי.
וקשה מהו החילוק:
בין: פסקו של הרדב"ז שאדם אינו חוייב לקצוץ אחד מאבריו, וכן פסקם של האחרונים שאדם אינו מחוייב בתרומת כליה, להצלת חבירו, משום "דרכי נועם".
לבין: הדין של "שנים שהיו מהלכים בדרך וביד אחד מהם קיתון מים" שמשמע שמחוייב לעשות הכל למען הצלת חבירו, פרט כשזה על חשבון חיי עצמו, משום "חייך קודמים".
וקשה מהו החילוק:
בין: דינו של המשחיר כותלי חבירו, שפטור מתשלום הוצאות של צביעת הכתלים, מטעם של "גרמא".
לבין: דינה של השואלת בגד חבירתה, שחייבת בתשלום הוצאות כיבוס הבגד, אף שלכאורה גם כאן יש רק היזק בגרמא של הוצאות הכיבוס.
גם אתה רוצה להיות פעיל בקהילה שלנו?
לענות על שאלות להציף סוגיות ודיונים?